628לרקוד עם אבא-איציק וינגרטן-משה קפטן-מדיטק628 צילומים-התיאטרון תיאטרון המדיטק מחדש את הצגת היחיד של איציק וינגרטן שהוצגה בפני קהל מבוגר ב 1992 וזכתה בפרס הראשון בתיאטרונטו. מאז היא זכתה לכמה פרסים ישראליים ובינלאומיים והצלחה גדולה כאן ובחו"ל. כעת המדיטק מגדיר את ההצגה כמיועדת לגילאי 12 ומעלה. ראיתי את ההצגה אז וכעת והיא מעולה ומבוצעת מצויין על ידי זהר שטראוס הנהדר. היא מבויימת ברגישות הראויה לציון על ידי משה קפטן שמוכר לנו יותר כבמאי של מחזמרים והצגות מוסיקליות- ספקטקלים גדולים וכעת הוא עובר בהצלחה גדולה מאוד לסוג אחר של הצגות בהן לא עסק עד כה. יש לי הסתיגות אחת קטנה בלבד.נראה לי שהגיל שצויין 12-נמוך מדי ואינני יודע אם נער בגיל זה ימצא בה ענין אלא אם כן הוא אוהב תיאטרון מובהק. אשמח מאוד אם יתברר לי שטעיתי בהסתיגותי זו. ההצגה הנה מונולוג של מיכאל- ילד שמן שמשקלו מפריע לו בחיים ורוצה להיות בלתי נראה. הפתרון לבעיתו אינו אפשרי ובמקום להיות בלתי נראה צריך רק להרזות אך פתרון זה מראה על אופיו של הילד, על פחדיו ,על דימוי עצמי נמוך ביותר ועוד. היותו בעל משקל עודף מגביל אותו ביחסיו עם הסביבה ואביו הרקדן הוא בעצם כמעט היחיד המצליח להתחבר אליו ולהיות לו למשענת ושמחה.הוא עושה זאת עם הריקוד. הילד מוקסם מהריקוד הפותח לו עולם חדש ,אמנם מוגבל, אך עולם המאפשר לו שמחת חיים. זאת מונודרמה מלאת רגשות של נער המספרת על ההתבגרות,התפקחות, השלמה עם הגורל ותקוה לעתיד.זהו מונולוג פיוטי כאמור מרגש מאוד של מוגבל הסגור בתוך עצמו עם אביו הרקדן וריקודו. איציג וינגרטן אומר שהסיפור בעצם הנו סיפור על עצמו לאחר שאביו נפטר.סיפור של הילד שבתוכו שדיבר במחזה. ההצגה היא הצגה של רגש ואם הבמאי והשחקן המבצע אינם מודעים לכך אין ערך למחזה ולא יכול להיות ענין בו. לקפטן הבמאי ושטראוס השחקן יש הזדהות מוחלטת עם קביעה זו.הבימוי רגיש,משחק מעולה ,יש הקפדה על כל פרט ופרט ההופכים את ההצגה למרתקת,מרגשת והמצליחה לקראת סופה להרטיב עיניים של רבים מהקהל המבוגר.מחזה וביצוע מרתקים. זהו סיפור של פרידת נער מאביו ודרך מיוחדת להביע את אהבתו אליו לאחר פטירתו. שטראוס משחק ברגש רב,בתנועות גוף,בקול מתחנחן,נראה לפעמים תמים,יורמי אך גם פיקח ואומר"אם קוראים לי מפגר אני לא עונה". באין לו ברירה ובחירה עם מות אביו מהתקף לב נכנס למוסד עם זיכרון הריקוד. על השאלה מתי הוא יכול לצאת ממנו עונה לו רמי המדריך"כשזה יקרה ותוכל לצאת ולהיות עצמאי גם אתה תדע" המוסיקה המוסיפה רבות -יוסי בן נון,התפאורה היפה-דנה צרפתי והתאורה האחראית במידת מה על האוירה -אורי מורג. לראות או לא לראות: מחזה מרתק,מרגש שלא רואים כל יום ועם נוסיף לו גם הבימוי והמשחק המצויינים חייבים לומר- לכו לראות ותהנו. נכתב על ידי displayEmail('blog','elybikoret','gmail.com',"elybikoret") elybikoret-אלי ליאון , 24/3/2010 09:17
